#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סז. 1 'ההיא איתתא דאמרה ליה לההוא גברא זיל זבין לי ארעא מקריביי אזל זבן לה א''ל אי הוו לי זוזי מהדרת לה ניהלי א''ל את ונוולא אחי' האם חל הקנין והאם הפירות חוזרים ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין במשכנתא (האם חוזרים הפירות)?</p>"	"כל את ונולי סמכא דעתיה ולא גמר ומקני (י&quot;ג לא סמכה דעתיה וע' בהגהות הגר&quot;א) ומחזיר הקרקע. <p dir=""rtl"">לגבי הפירות, אמר רבה בר רב הונא מסתברא כי אבק רבית הוו ואין יוצאין בדיינין וכן אמר רבא. רב פפי אמר שרבינא חלק ועבד עובדא והוציא את הפירות.</p><p dir=""rtl"">אביי שאל את רבה האם הטעם (לרבה בר רב הונא ורבא) דהוי אבק ריבית משום דלא קץ ולפי זה משכנתא נמי לא קץ ואינו חוזר, או משום שזה מכר אבל בהלואה ומשכנתא חוזר, ופשט לו שהטעם משום דלא קץ וה&quot;ה למשכנתא, (ולעיל סו: רב נחמן פסק שמשכון כן חוזר, וכתב רש&quot;י דפליגי).</p>"	בבא מציעא סז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז. 2 משכנתא באתריה דמסלקי האם מוציאים אותו בלא כסף אם אכל פירות כחוב, וביותר מהחוב האם מחזיר, והאם מחשב משטר לשטר (ביתומים ובגדולים)?	"מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה אכל טפי לא מפקינן מיניה ולא מחשבינן משטרא לשטרא. וביתומים מוציאים ממנו אם אכל יותר, ובודאי שמחשבים משטר לשטר.<p dir=""rtl"">רב אשי אומר כיון שאם אכל יותר אין מוציאים ממנו, אין מסלקים אותו בלא זוזי שזה נקרא שמוציאים ממנו. וגם ביתומים אין מוציאים ממנו ואין מוציאים אותו בלא זוזי</p>"	בבא מציעא סז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז: 1 כיצד מותר לאכול משכנתא באתרא דמסלקי?	"רבא בריה דרב יוסף אמר שיאכל רק בנכייתא (שמוריד לו סכום קבוע לשנה עבור אכילת הפירות בין רב למעט). <p dir=""rtl"">צורבא מרבנן לא יאכל אפי' בנכייתא. אלא למאן דשרי בקיצותא יאכל בקיצותא, דהינו דאמר ליה עד חמש שנים אכל בלא נכייתא (עבור העבודה בשדה) ואח&quot;כ אוכל כנגד החוב, וי&quot;א שבלא נכייתא לעולם אסור (לת&quot;ח) אלא עד חמש שנים אוכל בנכייתא ואח&quot;כ כנגד החוב. </p><p dir=""rtl"">אבל למי שאוסר קיצותא [שנחלקו בזה רב אחא ורבינא] יאכל כמשכנתא דסורא דכתבי בה הכי במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף.</p>"	בבא מציעא סז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז: 2 משכנתא האם היא כקרקע של המלוה (לענין בע&quot;ח גובה ממנה, בכור נוטל פי שנים, שביעית משמטת)?	באתרא דמסלקי אינה כשלו, באתרא דלא מסלקא היא כשלו.	בבא מציעא סז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז: 3 כשמסלקו ממשכנתא באתרי דמסלקי האם מסלקו מתמרי דאבודיא?	אפי' מתמרי דאבודיא. אבל אם כבר הגביהם בכליו קנה ואינו מסלקו, ולמ&quot;ד כליו של לוקח ברשות מוכר קנה אפי' לא הגביה אינו מסלקו.	בבא מציעא סז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז: 4 משכנתא באתרא דמסלקי ואמר לא מסתלקנא, או באתרא דלא מסלקא ואמר מסתלקנא, האם בעי קנין, וכיצד הלכה?	"באתרא דמסלקי ואמר לא מסתלקנא - ודאי שאינו מסתלק.<p dir=""rtl"">באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא - רב פפא אמר שאין צריך למקני מניה ורב ששת בריה דרב אידי אמר שצריך למקני וכן הלכה.</p>"	בבא מציעא סז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז: 6 'רב כהנא ורב פפא ורב אשי לא אכלי בנכייתא רבינא אכיל בנכייתא' במאי פליגי?	מי שאכל מידי דהוי אשדה אחוזה שאפי' שאוכל הרבה פירות פודה בד' זוז ה&quot;נ לא שנא. ומי שאסר שמה זה הקדש וזה המחיר שרחמנא קבע לפדיון אבל כאן שזה הלואה מחזיר כריבית ואסור (וע' תוס' באיזה משכנתא עסקינן).	בבא מציעא סז:		
